ת"א 44645-06-22

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת פינוי יד ותשלום דמי שימוש בגין פלישה לכאורה למגרש בשטח של כ-500 מ"ר בחלקה 27, גוש 30188, בבעלות מדינת ישראל ובניהול התובע. הנתבעים הינם חוכרים של חלקות סמוכות, קרי בנייה (הנתבעת מס' 1), אבדאן (הנתבעת מס' 3) וגאלה (הנתבעת מס' 4). לטענת התובעת, הנתבעים פלשו לחלקה 27 ללא רשות, דבר שהוביל להחזקה והתעשרות שלא כדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסכמי החכירה בין הבנייה לבין הנתבעים האחרים תוחמים באופן ברור את השטחים המושכרים, שאינם כוללים את חלקה 27. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הנתבעים השתמשו בחלקה 27 אך דחה את טענתם כי קיבלו היתר בעל פה מחברת בנייה. זאת ועוד, התובע לא הביא ראיות לנזק ממוני הנובע מהשימוש שעשו הנתבעים במקרקעין, החיוני לתביעת נזיקין של הסגת גבול. לפיכך נדחתה התביעה נגד הבנייה, ונפסק להם שכר טרחת עורך דין. בנוסף, הורה בית המשפט לנתבעים אבדאן וגאלה להוציא את רכושם מחלקה 27 בתוך 30 יום ודחה את התביעה הכספית נגדם, נוכח היעדר ראיות לגבי השטחים המדויקים בהם תפסו. פסק הדין הסתיים בתוצאה מעורבת, שלא פסקה הוצאות משפט או שכר טרחת עורכי דין לנאשמים 3 ו-4.