ע"א 647/89

תקציר

בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה המערער הבטיח למשיב להינשא לה, והפר הבטחה זו, ולפיכך חייב לה פיצויים בסך 50,000 ₪. עובדות המקרה היו ששני הצדדים ניהלו מערכת יחסים והתנהגו כזוג נשוי במשך מספר חודשים, חיפשו יחד בית, טיילו יחד ואף ערכו צוואה שהותירה זה לזה מחצית מרכושם. אלא שהמערער סיים את הקשר בפתאומיות, וזמן קצר לאחר מכן נישא לאישה אחרת. המערער טען, כי לא הייתה כל רתיעה מצדו מנישואין, וכי המשיב היה בן לוויה בלבד. עוד טען, כי יש לבחון מחדש את עילות התביעה, תוך שהוא מציין ביטולים של טענה זו במדינות אחרות, וכי אין קשר סיבתי בין הבטחתו לבין התפטרותה של המשיבה מעבודתה. המשיב, לעומת זאת, אישר כי הייתה הבטחה להינשא וכי היא שינתה את חייה בגללה, ולכן מגיע לה פיצוי בגין אובדן השתכרות. בית המשפט העליון הסכים עם המשיב ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בקובעו כי העובדות מלמדות כי אכן התקיימה הבטחה להינשא, וכי סכום הפיצוי סביר. בית המשפט דן גם בשאלות המורכבות והרגישות סביב תביעה כזו, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי על המחוקק להחליט אם לבטל עילת תביעה זו, ולא על בתי המשפט.