רע"א 66684-03-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה, תוך שהוא מאשר את החלטתו הקודמת של בית משפט קמא כסבירה, מנומקת היטב ובמסגרת שיקול הדעת הנתונה לבית המשפט החוקר. המבקשת טענה לזכויות תיקון על סמך חוות דעת מומחה ותקנה 136, ממנה עולה כי הבהרות חוות הדעת האריכו את פרק הזמן לתיקון. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, תוך שהוא מצטט פסיקות של ערכאות גבוהות יותר שאינן תומכות בפרשנות זו, ומדגיש את הוודאות הפרוצדורלית שתקנות אלה מבקשות לקיים. כמו כן, צוין כי המבקש לא הציג עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן אשר יצדיקו את התיקון לפי תקנה 136. האסטרטגיה של המבקשת נתפסה כניסיון להימנע מסיכונים מוקדמים יותר, בכך שתבעה תחילה סכום נמוך יותר משיקולי שכר טרחה ולאחר מכן ביקשה תיקון לאחר חוות דעת המומחית לטובת טענותיה. גישתו המחמירה יותר של בית משפט קמא לאחר התקנות החדשות, שדרשה הצדקות מהותיות לתיקונים, נחשבה נכונה. התרת התיקון נחשבה מיותרת לצורך בירור המחלוקת או קידום הליכים, שכן היא ביקשה בעיקר להגדיל את הסכום הנתבע, בניגוד לעקרונות ההגינות הפרוצדורלית. עיתוי הגשת הבקשה, יחד עם המשך ההליכים במשך למעלה משלוש שנים והשקעת משאבים על ידי שני הצדדים, תמכו אף הם בדחייה. טענות בדבר שינויים במצבו הכלכלי של המבקש לא היו בהן כדי להצדיק את הגשתו המאוחרת לתיקון. אשר על כן, הבקשה נדחית, כאשר המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום, תוך ניצול כספי בית המשפט להוצאות, והיתרה תוחזר לבא כוח המבקש. ההחלטה מיום 13.7.2023 ניתנה שלא בנוכחות הצדדים.