רע"פ 7561/23

תקציר

בקשת רשות הערעור של המבקש, שהורשע באיומים על גרושתו, נדחתה. בית המשפט המחוזי מרכז לוד ובית משפט השלום ברמלה מצאו כי המבקשת נכנסה לדירתה של המתלוננת, דרשה ממנה לחזור לשטחים ואיימה על חייה, מה שהוביל אותה להתעלף ולחפש מקלט במקלט לנשים. למרות הסדר הטיעון, תסקיר המבחן הדגיש את חוסר נכונותו של המבקש לקבל אחריות מלאה והצביע על סיכון גבוה לאלימות חוזרת, תוך המלצה שלא לנקוט באמצעי שיקום. בית משפט השלום גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנסות כספיים. בית המשפט המחוזי אישר זאת, תוך שהוא מציין את "סף הסכנה הגבוה במיוחד" ואת הפגיעה הקשה במתלונן, ודחה את התביעה להקלה בעונשו על בסיס פנייתו לטיפול. בבקשת הערעור נטען להחמרת העונש בשל זליגת ראיות וטענה לטעות בזיהוי עבירות איומים, אך נקודות אלה נדחו. בג"ץ הדגיש את חשיבות ההרתעה מפני אלימות במשפחה וקבע כי מעשיו של המבקש מצדיקים את הענישה, וציין את הצורך בענישה מחמירה כדי להגן על הקורבנות ולמנוע הסלמה אפשרית באלימות. הבקשה לא עמדה בקריטריונים לערעור שלישי, השמור למקרים של עוול קיצוני או סוגיות משפטיות משמעותיות, מה שמחזק את העונש שנגזר כראוי וצודק.