ת"א 36310-06-16

תקציר

הדוקטרינה של res judicata, הידועה גם בשם דוקטרינת הפעולה של בית המשפט, מונעת מצדדים לדון מחדש בנושאים שכבר הוכרעו בבית המשפט. יש לו שני היבטים עיקריים: השתק של סיבה והשתק החברה. הראשונה מונעת תביעות בין אותם צדדים על בסיס אותה עילה, ואילו השנייה מונעת מצדדים להעלות שאלה עובדתית או משפטית שהייתה מהותית לפסק דין קודם, גם אם התביעה החדשה מבוססת על עילת תביעה אחרת. תנאי מרכזי לדוקטרינה הוא זהות בין הצדדים, אך חריגים כוללים קרבה משפטית וכלל ההזדמנות. קרבה משפטית חלה כאשר קיימת קרבה בין בעלי דין בשני הליכים נפרדים, כנגד יריב משותף. כלל ההזדמנות מתייחס להשתק החברה, ומונע מבעל דין להעלות טענה שכבר הוכרעה נגדו בתביעה קודמת, ובלבד שניתנה לו הזדמנות מלאה להציג את טענותיו. במקרה ספציפי זה, ביקשו הנתבעים כי פסק דין קודם הדוחה תביעה נגד משפחת דוגמניות ייחשב כאקט משפטי ביחסיהם עם התובעים, למרות חוסר הזהות בין הצדדים. בית המשפט בחן האם חלים חריגי הקרבה המשפטית או כלל ההזדמנות. באשר לקרבה המשפטית, מצא בית המשפט כי אין קשר מספק בין הנתבעים לבין משפחת מודלס, מה גם שהנתבעים בחרו לייצג עצמם בנפרד בהתדיינות הקודמת. גם כלל ההזדמנות לא היה ישים, שכן פסק הדין הקודם היה צו הסכמה, שבדרך כלל אינו נחשב לקביעה משפטית מכרעת. לפיכך, הנתבעים לא יכלו להשתמש בדוקטרינת res judicata כדי לתמוך בעמדתם. הבקשה נדחתה, והנתבעים חויבו בהוצאות התובעים בסך של 2,000 ₪.