ע"א 418/73

תקציר

המערער במקרה זה ביקש להכיר בסוכרתו כמחלה הקשורה לשירות, אך פקיד התגמולים וועדת הערר לפי חוק הנכות דחו שניהם טענה זו. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם מחלה הטבועה בגופו של אדם, אך התגלתה לראשונה במהלך שירותו הצבאי, יכולה להיחשב כתוצאה מאותו שירות. בית המשפט קבע כי אין לראות בקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין מחלה שהתגלתה במהלך השירות כאירוע חריג, אלא גם כתוצאה מהתנאים הכלליים של שירות צבאי פעיל. בית המשפט קבע כי כמעט שלוש שנות שירותו התובעני של המערער מבחינה פיזית ונפשית היו הגורם האפשרי להתפרצות מחלת הסוכרת שלו, שהייתה רדומה קודם לכן. מסקנה זו הושגה למרות חוות דעת רפואית שלפיה הסוכרת לא נגרמה כתוצאה משירותו של המערער. בית המשפט הדגיש כי השאלה האם מחלה קשורה לשירות היא שאלה משפטית, ולא רפואית בלבד. לפיכך, המבחן המשפטי לסיבתיות הוא האם תנאי השירות יכלו לגרום למחלה, ולא להסתמך על בדיקות רפואיות. במקרה דנן, לא הובאו ראיות לכך שהמערער סבל מסוכרת טרם שירותו, ואופיו התובעני של שירותו יחד עם סמיכות זמני של מחלתו, הביאו לכך שסביר להניח שהמחלה קשורה לשירות. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להכיר בסוכרתו של המערער כתוצאה משירותו הצבאי וערעורו התקבל.