עמ"נ 116/09

תקציר

המקרה נסוב סביב סיווגו הראוי של יקב לצורך חישוב הארנונה שחבה המשיב, יקב דלתון בע"מ, למועצה האזורית מרום הגליל. המועצה סיווגה תחילה את היקב כנכס תעשייתי, אך מאוחר יותר התגלה במקום מבנה נסתר. המשיב התנגד לסיווגה של המועצה וטען כי יש לסווג את הנכס כבית בד, דבר שיביא לשיעור מס נמוך יותר. העניין הובא בפני ועדת ערר, אשר פסקה לטובת המשיב וקבעה כי יש לסווג את היקב כבית בד. המועצה ערערה על החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים, בטענה כי ועדת הערר עשתה מספר טעויות פרוצדורליות וכי הסיווג שגוי. המשיב טען כי יש לדחות את הערר בשל איחור בהגשתו וכי החלטת ועדת הערר הייתה חוקית וצודקת. בית המשפט דחה את טענת השיהוי המקדמית, וקבע כי הערעור הוגש בתוך פרק הזמן המותר. באשר לסיווג, הסכים בית המשפט עם המועצה כי יש לבטל את החלטת ועדת הערר. בית המשפט פירש את התקנות הרלוונטיות והגיע למסקנה כי המונח "בית בד" מתייחס באופן ספציפי לגתות ולא לנכסים בעלי פעילות דומה. נקבע כי היקב מהווה מפעל תעשייתי ויש לסווגו ככזה. בעקבות זאת בוטלה החלטת ועדת הערר והמשיב חויב לשלם את הארנונה שקבעה המועצה לשנת המס 2005. כמו כן חויב המשיב בהוצאות המשפט של המועצה, לרבות שכר טרחת עורך דין.