בג"צ 4475/17

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בעניין אכיפת חניה בלתי חוקית על מדרכות בירושלים. בעתירה נטען כי עיריית ירושלים ומשטרת ישראל מתחמקות מאחריותן לאכוף את החוק, וכתוצאה מכך מהוות סכנה להולכי רגל, ובפרט לבעלי מוגבלויות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרשויות אוכפות באופן אקטיבי את איסור החניה על המדרכות, מנפיקות עשרות אלפי דוחות בשנה, ולכן אינן מתחמקות לחלוטין מחובותיהן. פסק הדין מכיר באתגרים הניצבים בפני העירייה ובגישה הסבירה שנוקטות הרשויות בקביעת סדרי עדיפויות לאכיפה בשל משאבים מוגבלים. גם טענת האכיפה הבררנית נדחתה, שכן העותרים לא העלו טענות ענייניות. באשר להקצאת מקומות חניה על מדרכות, בית המשפט הכיר בצורך לאזן בין האינטרסים של כלל התושבים, תוך שימת דגש על זכויותיהם של הולכי רגל, ובפרט של נכים. העירייה אמנם הצהירה כי אינה יוצרת עוד הסדרים כאלה, אך בית המשפט הפציר בה לבחון מחדש הסדרים קיימים, במיוחד אם אינם משרתים עוד את האינטרס הציבורי. פסק הדין מדגיש את חשיבותם של המרחבים הציבוריים הנגישים ומעודד את העירייה לתקן הסדרים פרטניים שאינם משיגים את האיזון הראוי. למרות שהעתירה נדחית בשל אופייה הכולל, בית המשפט מותיר מקום לעתירות עתידיות בנושא אם יתעוררו מצבים המצדיקים התערבות שיפוטית. ההחלטה תורמת להעלאת המודעות לנושא ומדגישה את חשיבות התכנון העירוני הנגיש.