רע"ב 5847/20

תקציר

המבקש, שנכלא בגין עבירות מס, קיבל שחרור על תנאי שישלם קנס בסך 50,000 ₪. עם זאת, הצ'קים שמסרו למרכז לגביית קנסות לא כובדו, והם הואשמו בהצגת שיק גנוב. היועץ המשפטי לממשלה ביקש להחרים את רישיונו של המבקש, אך ועדת השחרורים סירבה. היועץ המשפטי לממשלה ערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל את העתירה וקבע כי החלטת ועדת השחרורים אינה סבירה. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, שגם הוא סירב, והסכים עם הערכאה הנמוכה יותר כי החלטת ועדת השחרורים הייתה בלתי סבירה בעליל, וכי המבקש לא עשה מאמצים אמיתיים לשלם את הקנס. במקום זאת, התברר כי הוא ניסה להתחמק מתשלום ואף עסק בהתנהלות פלילית במרמה. בית המשפט העליון הדגיש את הנדירות שבמתן ערעורים כאלה ואת היעדר הנסיבות החריגות במקרה זה. טענות המבקש, לרבות התנהלותם הפסולה לכאורה של פקידי המדינה והמשקל שניתן לאי התשלום, לא הספיקו כדי להצדיק את ביטול החלטת הערכאה הנמוכה יותר. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.