ת"פ 30283-03-12

תקציר

נגד שלושה נאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם גניבה, פריצה לבית מגורים לביצוע פשע וקשירת קשר לביצוע פשע. כתב האישום מפרט פריצה לדירת משפחת ששון ברחוב דוגית בבת ים, במהלכה נגנבו תכשיטים וכסף מזומן. כל הנאשמים הודו בתחילה שאינם אשמים. עם זאת, שניים מהנאשמים, אנגל ודאלי, הודו מאוחר יותר באשמה והורשעו בסיוע ופריצה למגורים ובקשירת קשר לביצוע פשע, בהתאמה. הנאשם השלישי, ניקולאי זצני, בחר שלא להעיד ושתק לאורך כל המשפט. התביעה טענה כי זצני הוא האדם האלמוני שנראה נכנס לדירה ולאחר מכן נכנס למכונית מאזדה בה נהג אנגל. הדבר נתמך בראיות נסיבתיות, ובהן הימצאותו של זצני בסמוך לזירת הפשע בעת הפריצה, גילוי חלק מהרכוש הגנוב ברכב בו נעצר והשבת אותם סוגי מטבע מגופו שנגנבו מהדירה. ההגנה טענה כי הראיות אינן מספיקות וכי אדם נוסף, חיים גזית, יכול היה להיות אחראי. עם זאת, בית המשפט מצא כי די בראיות הנסיבתיות של התביעה, בשילוב שתיקתו של זצני, כדי להרשיעו. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה את העובדות הנטענות בכתב האישום מעבר לספק סביר והרשיע את זצני בסעיפי האישום.