בש"פ 4120/11

תקציר

בפסק דין זה נדחה הערעור על מעצרו של המערער בשל חשש לסכנה ושיבוש הליכי משפט בקשר לפעילותו הפלילית לכאורה. המערער מואשם בעבירות שעיקרן סחיטה באיומים, אשר מטבען מרמזות על מסוכנותו של הנאשם ובדרך כלל אינן נחשבות מתאימות לחלופות מעצר. בהסתמך על מקרים קודמים, מדגיש בית המשפט כי בעבירות אלה קיים חשש מובנה להפחדת עדים ולשיבוש הליכי משפט. למרות ששירות המבחן מציע אפשרות לחלופת מעצר, בית המשפט עומד על שיקול דעתו, ומצביע על כך שהמלצות השירות אינן מתיישבות עם שיקולים שיפוטיים. טענות המערער בדבר צמצום חלקו בעבירות הנטענות והפחתת האיום נדחות; בית המשפט רואה בפשעים מעשים קולקטיביים המשקפים דפוס עקבי של כפייה והפחדה. המערער מצטייר כדמות משמעותית בכנופיה שאיימה על חייבים באלימות אם לא ישולמו חובות וקנסות, מה שמחזק את החשש להשפעתו על עדים, במיוחד ככל שההליכים הפליליים נמשכים. עברו הפלילי של המערער, הגם שבית המשפט המחוזי הפריז בטעותו, אינו משפיע רק על החלטה זו. להבדיל מנאשם 8, שמעורבותו הייתה מינורית ונשקלה בנפרד, ערעורו של המערער אינו מצדיק שחרור נוכח חומרת העבירות ומאפייניהן, דבר המדגיש את הסיכון המוגבר להמשך ההתנהגות העבריינית. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה שהוא עדיין מהווה סכנה ודוחה את הערעור וממליץ על המשך מעצרו.