ת"פ 446-06-11

תקציר

הנאשם, בתקופה שבין 1998 ל-2008, היה נשוי והתגורר עם בת זוגו, ב.ב., ועם א.א., בת דודתה של ב.ב., שעברה לגור עמם לאחר מות הוריה. הנאשם הורשע בביצוע מעשים מגונים בא.א., שהייתה קטינה, בכך שנגע בחזה ובאיבר מינו בזמן שישנה וקירב את איבר מינו לפיה. הוא גם ביקש מא.א. לקיים איתו יחסי מין למרות התנגדותה. בנוסף, הוא ביצע מעשה מגונה בפומבי בכך שעמד עירום מולה. בנוסף, הורשע הנאשם בתקיפת ב.ב. בכך שסטר לה, סובב את ידה ותלש את שרשרתה. המרכז להערכת מסוכנות מינית מצא כי הנאשם הוא בעל רמת מסוכנות בינונית-נמוכה, שכן ניסה לתמרן את עורך חוות הדעת ומסר מידע חלקי. עוד צוין בתסקיר שירות המבחן כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשיו ולהסביר אותם, תוך פיתוח מנגנוני הגנה של הכחשה ועיוות מחשבה. התביעה טענה לעונש של מאסר, ואילו ההגנה ביקשה צו עבודות שירות. בהתחשב בהודאת הנאשם, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות והבעת החרטה שלו, גזר עליו השופט שישה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 שקל או 50 ימי מאסר בפועל ופיצוי של 30 אלף שקל למתלונן. השופט גם הזהיר את הנאשם מפני ההשלכות של הפרת תנאי עונשו.