ע"א 29/08

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה והגיע למסקנה כי הבנק פעל בסבירות ובהתאם לנהליו בכך שסירב לכבד שיקים שנמשכו מחשבונו של המבקש. הבנק חשד בפעילות אפשרית של הלבנת הון, וכאמצעי זהירות הודיע למבקשת ביום 12.6.2008 לסגור את חשבונה בתוך 15 יום, אחרת ייסגר אוטומטית. למרות הודעה זו, המבקש לא סגר את החשבון, מה שהוביל את הבנק לסווג אותו כסגור ולהפסיק את פעילותו. המבקשת טענה כי ביקשה ארכה ביום 18.6.08, אך לא הציגה ראיות להסכמת הבנק לבקשה זו. עסקאות מאוחרות יותר שביצע המבקש לאחר תקופת הסגירה הובילו לסירוב לשיקים, דבר שבית המשפט ראה כסביר מאחר שהחשבון כבר לא היה פעיל. כמו כן, המבקשת פתחה חשבון חדש בבנק אחר בערך באותו זמן, דבר שאישר את מודעותה למצב. בית המשפט דחה את הטענה כי המבקש לא הבין את השלכות החתימה על בקשת הסגירה ביום 6.8.2008, ואישר את החלטת הבנק שלא לכבד שיקים לאחר סגירה זו. משכך, הצו הארעי המעכב את הגבלת החשבון בטל, והמבקש נדרש לשלם את הוצאות המשפט של הבנק ואת שכר טרחת עורך הדין.