ת"א 1356-05-17

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בטענה כי נפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, לאחר שסגר דלת של במת הרמה על גבי משאית והחליק במדרגות תוך כדי ירידה ממנה. התובע טען כי התאונה אירעה בעת ירידתו מהרכב וכי סגירת הדלת הייתה חלק הכרחי מהנסיעה. לחילופין, טען התובע כי התאונה אירעה עקב השימוש ברכב וכי נזקיו נגרמו כתוצאה ממנו. הנתבעים טענו כי סגירת דלת במת ההרמה לא הייתה חלק מהנסיעה ואין לה כל קשר לשימוש ברכב לצרכי תחבורה. השופט קיבל את גרסת הנאשמים לאירועים וקבע כי פעולת סגירת דלת שלב ההרמה אינה מהווה נהיגה או כניסה/יציאה מהרכב. לדברי השופט, מדובר במבצע נפרד שלא היה חלק מהטיול עצמו. השופטת הדגישה כי יש לפרש את המונח "שימוש ברכב מנועי" באופן צר וכי סגירת דלת שלב ההרמה אינה חלק טבעי או אינטגרלי מהנסיעה. בנוסף, התובעת לא הצליחה להוכיח כי היה מכשול טכני שמנע מהרכב לנוע מבלי לסגור את הדלת. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים. התובע נדרש להבהיר בתוך 14 יום כיצד ברצונו להמשיך בהליכים החלופיים על בסיס פקודת הנזיקין. החלטת השופט ניתנה בהיעדרם של הצדדים והחל מיום 10.2.2022.