ע"א 381/86

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור וערעור נגדי על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין תשלומי מזונות. פסק הדין המקורי הפחית את תשלומי המזונות החודשיים מ-489 ₪ ל-400 ₪, שהיו אמורים להיות משולמים על ידי המשיב, י.א., לילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים. המערערים, ט.א. ור.א., טענו כי ההפחתה אינה מוצדקת, ואילו בערעור שכנגד של המשיב נטען ההיפך, וטענו כי שינוי הנסיבות היה צריך להביא להפחתה משמעותית אף יותר. הנושא המרכזי היה נישואיו מחדש של המשיב ולידת בנו החדש. נשיא בית הדין, יחד עם יתר השופטים, פסק לטובת המערערים וקבע כי התערבותו של בית המשפט המחוזי בהסכם הגירושין לא הייתה מוצדקת. הם טענו כי הנישואין והלידה החדשים, במקרה זה, לא שינו באופן משמעותי את חובתו של המשיב לשלם את הסכום המקורי שהוסכם, במיוחד בהתחשב בהכנסתו המוגברת מאז הגירושין. בית המשפט הדגיש כי למרות התחייבויותיו המשפחתיות החדשות של המשיב, סכום המזונות המקורי, בשווי של 490 ₪ לחודש, לא הספיק לבדו לכיסוי צרכיהם של שני הקטינים, ואמם נאלצה להפריש גם מהכנסותיה. עוד צוין בפסק הדין של הנשיא, כי הכנסתה המופחתת של אשתו החדשה של המשיב, בשל לימודי הדוקטורט שלה, אינה אמורה לפגוע בזכויות המזונות של ילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים. לסיכום, בית המשפט קיבל את הערעור, החזיר את תשלומי המזונות המקוריים בהתאם להסכם הגירושין ודחה את הערעור שכנגד. בנוסף, חויב המשיב לכסות את הוצאות המערערים, הצמודים למדד המחירים לצרכן, ולשלם ריבית עד למועד התשלום בפועל, בסך 2,500 ₪.