ת"צ 63172-06-16

תקציר

התובעת הייצוגית הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט להשבת "אגרות פרוטוקול" שנגבו ביתר בבתי המשפט לענייני משפחה, שבוטלו לכאורה בבתי המשפט האזרחיים בשנת 2007, בטענה כי התנהלות המינהל מפלה לרעה בעלי דין בבית המשפט לענייני משפחה. המינהל השיב בהודעת פיטורים, בטענה כי גביית האגרה הייתה חוקית. התובע התנגד להודעה, אך בית המשפט אישר אותה, מה שהוביל לדחיית בקשת האישור. בעקבות זאת ביקש התובע שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט נעתר לבקשה אך הפחית את הסכומים הנתבעים, ופסק לתובע 18,000 ₪ ולעורך דינו 180,000 ₪ (כולל מע"מ). השופטת קבעה כי טענת התובעת כי דמי הפרוטוקול נגבו שלא כדין במשך שנים הייתה מוצדקת, והבקשה הביאה להפסקת נוהג זה, לטובת הציבור. עם זאת, השופט מתח ביקורת על התובע על כך שלא הגיש בקשה מקדמית ראויה למינהל ולא המתין לתגובה סבירה לפני הגשת התביעה הייצוגית. בנוסף, השופטת מצאה כי חישובי התובעת לגבי שכר הטרחה שנגבה יתר על המידה וקיבלה את טענות המינהל כי התעלמו מגורמים מסוימים. בסופו של דבר, השופט הפעיל את שיקול דעתו לפסוק שכר טרחה ושכר טרחה מופחתים, תוך התחשבות בשיקולי התפוקה, התשומות וההכוונה הציבורית, כמו גם היעדר בקשה מוקדמת והצלחתה החלקית של התביעה.