ת"א 1803/07

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא האם יש להיעתר לבקשת התובעים לפינוי הנתבע מהנכס, או שמא הנתבע הוא דייר מוגן ללא עילת פינוי לפי חוק הגנת הדייר. בית המשפט קובע כי על הנתבע מוטל הנטל להוכיח את מעמדו כדייר מוגן, דבר שלא עשה. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי חוזה השכירות של הנתבעת אינו מוגן. כמו כן, בית המשפט מוצא כי הנתבע מילא את תשלומי השכירות שלו עד ליום 31.8.07, ודחה את טענות התובעים לאי תשלום. עם זאת, מאחר שהנתבע לא הודיע לתובעים על כוונתו לחדש את חוזה השכירות עד ליום 31.7.2006, כאמור בחוזה, פוסק בית המשפט לטובת בקשת התובעים לפינוי. עם זאת, בית המשפט מקל עם הנכס, בהתחשב באופיו של הנכס כבית מרקחת, ומעניק לנתבע תקופה סבירה עד ליום 1.6.2012 לפנות את הנכס, ובלבד שישלם את מלוא דמי השכירות עבור התקופה שמיום 1.9.2007 ועד ליום 1.6.2012. עוד נקבע בפסק הדין כי במידה והנתבע לא יעמוד בתנאים אלה, עליו לפנות את הנכס עד ליום 31.12.2011. בנוסף, בשל קבלתה החלקית של התביעה, בית המשפט מוותר על צו ההוצאות, ומחייב כל צד לשאת בהוצאותיו.