ת"פ 43612-11-20

תקציר

פסק הדין מתאר את פרשת מדינת ישראל נגד פריג, בה הורשע הנאשם, סעיד פריג, בהחזקת סכין שלא כדין ובגרימת חבלה בעת שהיה חמוש. האירוע נבע מסכסוך ארוך שנים בין פריג למתלונן, אלון דינר, בנוגע לחניות הסמוכות לביתם. ביום האירוע חסם דינר את רכבו של פריג ברכבו שלו. בנו של פריג התקרב למכוניתו של דיינר ופתח את חלון הנהג. לאחר מכן שלף פריג סכין מרכבו של אחיו, התקרב לרכבו של דיינר ודקר אותו דרך החלון בידו השמאלית. דינר הגן על עצמו על ידי תפיסת הסכין, וכתוצאה מכך חתכים בידו. פריג הופנה לקבלת תסקיר מבחן ופיקוח על עבודות שירות. קצין המבחן התרשם כי התנהגותו של פריג הייתה תוקפנית ואימפולסיבית ונשאה סיכון גבוה להישנות המחלה. הקצין לא המליץ על שיקום, שכן פריג היה חסר תובנה לגבי מעשיו. במהלך הדיון בגזר הדין העיד המתלונן על הסכסוך המתמשך ועל חששו לשלום הוריו הקשישים. חתנו של פריג מסר עדות הגנה, הביע חרטה וביקש להקל בעונשו. התביעה טענה לעונש של 18 חודשי מאסר, בעוד ההגנה ביקשה עונש נמוך יותר, תוך שימת דגש על הודאתו של פריג, התנצלותו ונסיבותיו האישיות, לרבות גילו ובעיות בריאותיות. בית המשפט, לאחר ששקל את מכלול הראיות והטענות, קבע טווח ענישה של 10 עד 24 חודשי מאסר. השופט גיא אווניו הכיר בגורמים המקלים, בהם הודאתו המוקדמת של פריג, נסיבותיו האישיות והיעדר עבר פלילי אלים קודם. עם זאת, הם גברו על הערכת הסיכון הגבוהה, היעדר החרטה והאופי הלעומתי של מעשיו. בסופו של דבר נגזרו על פריג 12 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי נוספים ופיצוי של 5,000 שקל למתלונן. השופט גם העניק לו את הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.