ע"א 486/72

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין של בית המשפט העליון בתיק של שינוי שמו של קטין. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי להתיר את שינוי שמה של קטינה משם המשפחה של אביה לשם המשפחה של אביה החורג, למרות התנגדותו של האב הטבעי. לדברי בית המשפט, בקשתה של האם לשינוי השם הייתה מוצדקת שכן היא הייתה לטובת הילד. בפסק הדין הודגש כי שינוי שמו של קטין אינו הליך משפטי בין הקטין להוריו, ובמקרים בהם הטיפול בקטין מסור להורה יחיד, זכותו של אותו הורה לבקש שינוי שם בשם הילד. בית המשפט ציין כי האב לא גילה עניין רב בבתו ושינוי השם לא יגרום נזק משפטי לילדה. בפסק הדין צוטטו גם חוות דעת מומחים שתמכו בשינוי השם, וקבעו כי הוא חיוני לשלומו הנפשי של הקטין. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי שינוי שם אינו פוגע בזכויות ובחובות של הילד או של אחרים ויש להתבסס על טובת הילד. ההחלטה אישרה מחדש את העיקרון לפיו טובת הילד היא השיקול העיקרי במקרים כאלה, דחתה את ערעורו של האב והורתה לו לשאת בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך הדין.