ת"א 31197-12-09

תקציר

התובע, יליד 1985, נפגע בתאונת דרכים ותבע פיצויים. הצדדים הסכימו על חבות הנתבע, והותירו את סכום הפיצויים להכרעת בית המשפט. פציעותיו של התובע כללו פגיעת ראש קשה, שברים בעצמות הפנים ופגיעות נוספות שהצריכו אשפוז ושיקום. מומחים בדקו את התובע ונתנו חוות דעת על מצבו האורתופדי, אף אוזן גרון, נוירולוגי, נוירוכירורגי, אופתלמולוגי ופסיכיאטרי. הם ייחסו את נכויותיו, בין היתר, לתאונה וסיפקו אחוזי נכות רפואית מקבילים. בית המשפט שמע עדויות של התובע, אמו ואחותו, שתיארו את מגבלותיו התפקודיות של התובע ואת השפעת התאונה על חייו. שכרו של התובע לפני התאונה היה נמוך, כ-1,500 ₪ לחודש, ולא נמצאה כל עדות לקושי ממשי בעבודתו או בחיי היום-יום. לאחר התאונה הוא חזר לעבודה אך עם הכנסות מופחתות. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע היא 37%, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד הוא 176,579 ₪ ו-704,195 ₪ בהתאמה, ופסק לו 45,000 ₪ בגין אובדן זכויות סוציאליות. לתובע נפסקו 130,000 ₪ עבור סיוע מצדדים שלישיים, לרבות בני משפחה, 25,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה בעבר, 10,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ו-106,829 ₪ עבור כאב וסבל. סך הפיצויים, לפני ניכויים, חושב ל-1,197,603 שקל. הנתבע חויב לשלם לתובע סכום זה, בניכוי תשלומים תכופים, בתוך 30 יום. הסכום היה אמור להיות מוגדל עם הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין. אם לא ישולמו תוך הזמן הנקוב, יצטברו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת לניכוי רעיוני של סכומים בגין גמלאות המוסד לביטוח לאומי.