פש"ר 69915-09-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תוקפה של עסקת מכר מקרקעין. על פי החוק, כל נכס שניתן על ידי אדם שהכריז על פשיטת רגל תוך שנתיים מיום ההענקה בטל כנגד הנאמן, אלא אם כן המעניק יכול להוכיח שהיה סולבנטי בעת ההענקה או שהמעניק היה קונה בתום לב שנתן תמורה יקרת ערך. נטל ההוכחה מוטל על הנאמן, אך במקרה זה הוא עובר אל המענק, המשיב. אין חולק כי החייבים, שמכרו את הנכס, היו חדלי פירעון בעת המכירה ולא שילמו את התמורה הכספית הנקובה בהסכם המכר. המשיב טוען כי התמורה שולמה על ידי אמו, ובכך פוטרת את החייבים מהחזר. עם זאת, השופטת דוחה טענה זו ומציינת כי המשיב מסר גרסאות סותרות לאירועים ולא הביא כל תצהיר או עדות מאמו לתמיכה בטענתו. עוד מדגישה השופטת כי הסכם המכר וההצהרה לרשות מס שבח סותרים את טענות המשיב וכי המשיב והחייבים הסתירו את הסכם המכר מהנאמן. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת הנאמן ומכריז על הסכם המכר כבטל. עם זאת, המשיב מחויב לשלם את סכום התמורה המוצהר בסך 134,000 ₪, בצירוף הצמדה, לקרן כינוס הנכסים. השופט גם מורה למשיב לכסות את שכר טרחת עורך הדין של הנאמן, שעלותו 5,000 ₪. פסק הדין מיום 20.6.2023.