תמ"ש 29971-10-11

תקציר

פסק הדין משרטט את תולדות הנישואין בין התובעת לנתבע, יהודים שנישאו בשנת 1998 והתגרשו בשנת 2011. נולדו להם שלושה ילדים משותפים. התובעת הגישה תביעת גירושין ופתחה בהליכים משפטיים שנמשכו כארבע שנים, שכללו תביעות מזונות, נכסים כספיים ומשמורת. עיקר המחלוקת נסובה סביב איזון המשאבים הכספיים וקביעת חלוקת הנכסים. בית המשפט הכיר בטענותיה של התובעת כי הוריה תרמו כלכלית לנכסי בני הזוג במהלך נישואיהם והורה על חלוקה שווה של המשאבים, לרבות השבת כספי הירושה של התובעת. עם זאת, השופטת דחתה את טענות התובעת לחלוקה לא שוויונית של משאבים ולאיזון נכסי קריירה, שכן הן לא הצדיקו חריגה מכלל החלוקה השוויונית. פסק הדין התייחס גם לטענות התובעת כי הנתבע זייף את חתימתה ומשך כספים, והורה לנתבעת להשיב לתובעת מחצית מהסכומים שבמחלוקת. השופטת הסכימה לדרישת התובע להפרשי ריבית והצמדה לדמי השימוש, אך רק ממועד הגשת התביעה. שני הצדדים חויבו לחלק את חסכונותיהם של הקטינים ונכסים נזילים אחרים שווה בשווה. בנוסף, נפסק לתובע מחצית מהכספים שנפדו מקופת הגמל של הנתבעת. לבסוף, הנתבע קיבל מחצית משכרו של התובע עבור חודש יוני 2011, אשר לא הופקד לחשבונם המשותף. השופט החליט שלא לבטל את הוצאות המשפט והורה לשני הצדדים לשאת בהוצאותיהם. פסק הדין הדגיש את התנהלות הצדדים ואת השיהוי בהליכים, שהובילו להחלטה כי כל צד יישא בהוצאותיו.