ת"א 36776-03-16

תקציר

בית המשפט מצא כי חסן הסמיך את ח'ליאלה לפעול בשמו בעניין הקרקע המופקעת, לרבות קבלת פיצוי כספי, והסכם הפיצויים שנחתם בין ח'ליאלה לבין המינהל כבול את חסן. למרות שהוגשו מסמכים מזויפים לכאורה במהלך המשא ומתן, אלה נועדו להיטיב עם חסן, והוא לא יכול היה להשתמש בהם כסיבה לפסול את ההסכם. עם זאת, חסן לא היה מוסמך לפעול בשם אחיותיו, אמנה וחדיג'ה, בחתימת הסכם הפיצויים, ולכן הוא לא חסם את תביעתן לחלקן בפיצוי. גם תביעת יורשי האחיות (התובעים 10-2) לא חוסה תחת חוק ההתיישנות, והן יכלו לתבוע את חלקן בפיצויי ההפקעה. בעניין התביעה נגד חליאלה קבע בית המשפט כי הוא העביר את הכספים לחסן, כנדרש בהסכם הפיצויים. לא הובאו ראיות לכך ששווי החלקות המופקעות עלה על השווי הנקוב בהסכם, ולכן חסן לא היה זכאי לתשלומים נוספים. מאחר שתביעתו של חסן נדחתה, נדחתה גם הודעת המדינה לצד שלישי לשיפוי, אך ניתן לשנותה כך שתכלול גם את יורשיו של חסן. נקבע דיון קדם משפט לתובעים 10-2. חסן חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪, אך בתביעה נגד חליאלה לא נפסקו הוצאות לאור טענות הזיוף והתנהלותו.