ת"א 3223-04-10

תקציר

התובע, מגדל כבשים בדואי מחורה, האשים את הנתבעים – משרד החקלאות ולשכות וטרינריות שונות – ברשלנות בחיסון צאנו, שהובילה להתפרצות אבעבועות רוח ולשיעורי תמותה גבוהים בקרב כבשיו. התובע טען כי הנתבעים לא ביצעו את החיסון כראוי וגרמו להתפשטות המחלה. הנתבעים טענו כי מעשיהם היו סבירים וכי צאן מרעיתו של התובע לא נוהל או השגיח כראוי. בית המשפט מצא כי בעוד שהנאשמים לא התרשלו בהדרכה ובתפעול הטכני של תהליך החיסון, הם התרשלו בהיבט הארגוני של החיסון. הראיות הראו כי העדר של התובעת לא נרשם או סומן כראוי, והחיסון נעשה באופן אקראי מבלי להבטיח כיסוי מלא. זאת, בין היתר, לרשלנותה של התובעת עצמה באי ניהול רישומים נאותים. עוד מצא בית המשפט כי הנתבעים לא סיפקו לתובע הנחיות כיצד לצמצם את היקף המחלה לאחר גילויה. באשר לנזקים, קיבל בית המשפט את ראיות התובע בדבר מספר הכבשים שמתו והעריך כל כבשה בהתאם. לתובע נפסקו פיצויים בסך 323,000 ₪, שהופחתו ב-50% בשל אשמתו התורמת. בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לתובע 161,500 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 23.6%. לנאשמים ניתנו 30 יום לציית, או לעמוד בפני אישומי ריבית נוספים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 28.5.2014.