ת"א 33341/05

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2004, תבע את הנתבע בגין נזקי גוף. הצדדים הסכימו כי התאונה אירעה בזמן שהתובע עבד וכי הנתבע אחראי לנזקים. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי גובה הנזקים. בית המשפט שמע את חקירתו הנגדית של התובע ועיין במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים. פסק הדין פסק לתובע 11,000 ש"ח בגין הפסדי השתכרות בעבר – חלקיים ומלאים, 22,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות עתידי ו-12,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני בסך 45,000 ש"ח. מסכום זה בוצעו ניכויים בגין תשלומי ביטוח לאומי שקיבל התובע, בסך כולל של 31,491 ש"ח, והותיר יתרה בסך 13,509 ש"ח, שהנתבע חויב לשלם לתובע. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, המחושב בשיעור של 13% בתוספת מע"מ מסך כל סכום המענק, ועוד 4,000 ₪ כולל מע"מ בגין הוצאות המשפט של התובע בייצוגו בפני הוועדה הרפואית במל"ל. התובע היה עולה ממדינות חבר העמים ועבד בחברת תדביק. התאונה אירעה בשנת 2004 כאשר התובע נפגע מאחור על ידי משאית תוך כדי נהיגה. התובע סבל מצליפת שוט וטען כי סבל מכאבים וסחרחורות לאחר מכן. ועדות רפואיות במל"ל מצאו נכות זמנית ולאחר מכן קבועה. בית הדין קבע כי רק חלק משעות העבודה המופחתות של התובע נבעו מהתאונה. התובע היה זכאי גם להחזר הוצאותיו המשפטיות הסבירות מהנתבעת, בסך 4,000 ש"ח, בגין ייצוג בפני הוועדה הרפואית של המל"ל בתיק זה, שכן מדובר בתאונה "בשירות המעביד". פסק הדין פסק לתובע סך של 17,509 ₪ בתוספת מע"מ, שישולם תוך 45 יום.