ע"פ 11029/07

תקציר

אדם הואשם ברצח ובניסיון רצח לפי סעיפים 300(א)(2) ו-305 לחוק העונשין בגין אירוע זעם בכביש שהוביל לקטטה פיזית ולירי שבא בעקבותיה. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער ברצח אך זיכה אותו מאשמת ניסיון רצח, והרשיע אותו בחבלה בכוונה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. המערער נידון למאסר עולם. בית המשפט העליון, בערעור ראשון, זיכה את המערער מאשמת רצח בכוונה תחילה, אך הרשיע אותו בהריגה, וקבע כי התגרות בו ופעל בלהט היצר. התיק הועבר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר הדין, שהסתיים בעונש של 15 שנות מאסר. המערער ערער על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לטענות ההגנה העצמית שלו ולממצאי הערעור הקודם. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, בקובעה כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין כל הגורמים הרלוונטיים וכי העונש מידתי ביחס לחומרת העבירות שבוצעו. בית המשפט הדגיש כי מעשיו של המערער נבעו מהתגרות ולא שיקפו החלטה להרוג, המצדיקה עונש מופחת. סגני הנשיא א' ריבלין וג' דנציגר הסכימו עם פסק הדין.