ה"פ 20362-10-14

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב בעלות על מניות בחברה בשם ג.ר. נוף תל אביב בע"מ. המבקש, מר אליהו קצירי, טען כי הוא הבעלים החוקי של 100,000 מניות רגילות של החברה, דבר השנוי במחלוקת בין המשיבים. המניות המדוברות היו במקור בבעלות חברה בשם קורינתוס, והוחזקו בנאמנות על ידי שני גורמים שונים בזמנים שונים: תחילה על ידי עו"ד צבי גרינגליק, ולאחר מכן על ידי קצירי. לדברי קצירי, המניות הועברו אליו בשנת 2003 מכיוון שהוא היה אמור להחזיק אותן בנאמנות עבור קורינתוס. עם זאת, טענו המשיבים כי הנאמנות של קצירי הסתיימה בשנת 2006, וכי השינויים הבאים ברישום המניות תקפים. היו גם כמה סיבוכים נוספים בנוגע למניות, כולל העברות שלטענת קציר היו מזויפות, וכן הסכם פשרה הקשור למניות שנחתם ב-2013. קציר גם הציג גרסאות רבות לאירועים במהלך הדיונים בבית המשפט, דבר המקשה על ראיית עדותו כאמינה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת המשיבים. הנימוקים העיקריים להחלטה היו: ראשית, השיהוי החריג והבלתי מוסבר של קצירי בהגשת התביעה, שנמשך מספר שנים ונחשב כוויתור על עילת תביעתו. שנית, הגרסאות השונות שהציג קציר העלו ספקות לגבי אמינותו, ובכל מקרה, גם אם גרסתו האחרונה תתקבל, הוא עדיין לא ייחשב כבעלים של המניות. עוד צוין כי קציר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בשנת 2013, מה שעל פי החוק הישראלי משמעותו שהוא אינו יכול להיות בעל עניין בתאגיד. לבסוף, קיבלה השופטת את טענת המשיבים כי הנאמנות לטובת קלאנפורט, החברה שבה טען קציר כי החזיק במניות, הסתיימה, ולכן קציר אינו יכול לקבל את הסעד שביקש. השופט הורה לקציר לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 45,000 ₪.