ע"א 3911/23

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לסכסוך בין חברת בנייה (המבקשת) לבין בלפוריה מושב עובדים התיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (המשיב), הנובע מהסכם פשרה שנחתם בשנת 2016. ההסכם עסק בפרויקט בנייה שתכנן המבקש בעפולה, בגינו חויב המבקש לשלם למשיב 2,700,000 ₪. משלא עמד המבקש בתשלום, הגיש המשיב תביעה ובית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה למבקש לשלם את הפיצוי המוסכם והוצאות נוספות. לאחר מכן ערער המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וביקש עיכוב ביצוע, אשר נדחה על ידי בית המשפט. החלטת בית המשפט התבססה על כך שהמבקש לא הביא ראיות מספיקות לנזק בלתי הפיך, כנדרש לצורך עיכוב ביצוע, ובמקום זאת הסתמך על השערות חסרות בסיס באשר למצבו הכלכלי של המשיב. כמו כן, הציג המשיב מידע שהפיג את חששותיו של המבקש מפני השבת הסכומים ששולמו אם הערעור יתקבל. לפיכך קבע השופט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והמבקש חויב לשאת בהוצאות המשיב בסך 4,000 ₪. החלטה זו התקבלה מבלי לפגוע לגופו של הערעור, שיישמע במועד מאוחר יותר.