ת"א 250/05

תקציר

פסק דין זה דן בשתי טענות; האחת לפינוי וסילוק נתבעים ממקרקעי התובעת, והשנייה, תביעה כספית בגין חוב נטען. הנתבעים, חברי קיבוץ לשעבר, הודרו מחברותם בשל התנהגותם המנוגדת לתקנון הקיבוץ. התנהלות זו כללה אי העברת משכורות לקיבוץ, אי עבודה או מאמץ למצוא עבודה. התובע טען כי עם סיום חברותם של הנתבעים, היה עליהם לפנות את אדמות הקיבוץ. הנתבעים טענו כי ההחלטה להוציאם מהקיבוץ הייתה בלתי חוקית, וכי לא הוכח החוב הכספי שהיה הסיבה להרחקתם. לטענתם, אי העברת שכרם נבעה מכך שהקיבוץ לא עמד בהתחייבויותיו כלפיהם. עוד טענו הנתבעים כי הליך הרחקתם אינו חוקי וכי הם מופלים לרעה, שכן חברים אחרים בעלי חובות זכו ליחס שונה. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לדון בתביעה לתוקפה של החלטת האסיפה הכללית, וכי גם אם כן, ההחלטה כדין. בית המשפט קיבל את תביעת הפינוי של התובעת, וקבע כי הנתבעים הפרו את עקרונות היסוד של הקיבוץ וכי המשך הימצאותם בקרקע אינו מוצדק. עם זאת, השופטת לא הורתה על פינוי מיידי של הנתבעים, בשל התנהלות פסולה של התובעת בהתחמקות מניסיונות הנתבעים לברר את טענותיהם בפני רשם האגודות השיתופיות. באשר לתביעה הכספית, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות התובע. הנתבעים חויבו לשלם לתובע 106,003 ₪ בגין משכורות וחיובים שלא שולמו לאחר הוצאתם מהקיבוץ, 23,248 ₪ בגין חובות עד להרחקתם, ו-2,446 ₪ ביחד ולחוד עם הנתבע השני בגין חיובים נוספים. השופט פסק גם על הוצאות שני הצדדים, וקבע כי הוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין, עומדות על 3,500 שקל, והוצאות הנתבעים על 1,500 שקל. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.