ע"פ 1902/14

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על שינוי עונש המאסר שהוטל על ידי בית המשפט הפרוצדורלי, שכן התערבויות של ערכאת הערעור בגזר הדין הן נדירות ושמורות למקרים בהם העונש חורג במידה ניכרת מהראוי או אם נפלה טעות משמעותית. פסקי דין קודמים, כגון ע"א 9097/05 וע"א 3091/08, תומכים בעמדה זו. בית המשפט מכיר בחומרתה של עבירת הנטישה, הפוגעת בסולידריות החברתית ומחייבת ענישה משמעותית. הודגש כי למרות הדגש המוגבר על החמרת הענישה בעקבות תיקון 101 לפקודה, במקרה זה נפל עונשו של בית משפט קמא בגדר המקובל. המשיב לא הואשם בגרימת התאונה עצמה, דבר שהביא בחשבון את ההחלטה. למרות שניתן היה להצדיק עונש חמור יותר, בתי המשפט לערעורים נמנעים באופן מסורתי מלשנות החלטות של בית משפט קמא אלא אם כן הדבר נדרש, כפי שניתן לראות בתקדימים כגון ע"א 6348/05 וע"א 814/12. כתוצאה מכך, תקופת המאסר נותרה ללא שינוי. עם זאת, בשל עברו התעבורתי הדל של המשיב והסכמתו במהלך הדיון, מצא בית המשפט לנכון לשלול לצמיתות את רישיון הנהיגה שלו. לפיכך, הערעור נדחה, כאשר השינוי היחיד הוא פסילת רישיון קבוע בהסכמה, החל מיום 1.7.2014.