עפ"ת 41937-02-14

תקציר

הערעור נדחה מאחר שהמערער לא הציג נימוק משכנע ומוצדק לאי הגשת בקשה להישפט במועד. טענת המערער כי יש להחיל במקרה זה את הכללים לביטול פסק דין שניתן שלא בפניו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקות מפורשות של בית המשפט העליון המבחינות בין פסקי דין שניתנו בהיעדרם לבין בקשות להארכת מועד לדיון בגין תסקיר. לדברי בית המשפט העליון, האחרון תלוי בסיבת השיהוי, והמערער לא סיפק תירוץ סביר. בית המשפט אף הדגיש את חשיבות העמידה במועדים במקרים כאלה, שכן התעלמות מהם תפגע בסופיות הדיונים וביעילות ההליך המשפטי. זאת ועוד, התרשלותו של המערער בטיפול בדו"ח שקיבל, בכך שפשוט מסר אותו לעובד ושכח ממנו, אינה ממלאת את חובתו לדאוג להמרתו על שם הפוגע בפועל. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שמירה על פסקי הדין הקודמים. פסק דין זה הוא סופי, ולא יינתנו ארכות נוספות.