הע"ז 21221-01-20

תקציר

הנאשמים ביקשו למחוק את כתב האישום שהוגש נגדם בעילה של הגנה מפני צדק, או לחילופין שהתובע יציג בפניהם מסמכים מסוימים. כתב האישום מייחס לנאשמים העסקת עובד זר ללא היתר מתאים וביטוח רפואי. הנתבעים טוענים כי העובדת החזיקה באשרת עבודה בלתי מוגבלת, כי סיפקו לה ביטוח רפואי וכי לא היו מודעים לפקיעת תוקף האשרה. בנוסף, ניהל העובד הליכים לקבלת מעמד קבע בישראל, אשר לדעת הנתבעים היה הליך מתמשך. עוד טוענים הנאשמים כי עומדת להם הגנת טעות במצב העניינים וכי מדובר בעבירה של מה בכך. הם מבקשים כי התובע יציג בפניהם מסמכים הקשורים לאכיפת חוקי העבודה על עובדים זרים, אשר לדעת הנתבעים יובילו לביטול כתב האישום. התובע, לעומת זאת, טוען כי טענות הנתבעים מחייבות שמיעת עדויות כדי להבהיר את המצב העובדתי. באשר לטענה לעבירה של מה בכך, התובעת מדגישה את חומרת העסקת עובד זר ללא היתר במשך שנה, דבר הפוגע במדיניות ההגירה של ישראל. התובעת גם מצדיקה את ההחלטה לפתוח בהליך פלילי במקום להטיל קנס מנהלי בהתאם לנסיבות העבירה ולהפרות קודמות של הנתבעים את חוק עובדים זרים. זאת ועוד, התובעת טוענת כי בקשת הנאשמים לקבל נתונים סטטיסטיים על מקרים דומים אינה חומר חקירה ואינה מתאימה בשלב זה של המשפט. השופטת מסכימה עם טענות התובעת ודוחה את בקשת הנתבעים לדחייה ולגילוי מסמכים, וסבורה כי טענות הנתבעים טעונות בירור נוסף באמצעות עדויות. השופט אף קובע מועד לתגובת הנאשמים לעובדות כתב האישום ומדגיש כי היעדר תגובה יוביל להעברת התיק לשמיעת ראיות.