ת"א 1836/07

תקציר

התובע, יליד 1982, תבע פיצויים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בשנת 2004. הנתבע הודה בחבות, והצדדים לא הסכימו על גובה הנזק. בית המשפט מינה מומחים באורתופדיה, פסיכיאטריה וכירורגיה פלסטית להערכת נכותו הרפואית של התובע. חוות הדעת של המומחים קבעה את נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה: 23.5% באורתופדיה ונוירולוגיה, 10% בפסיכיאטריה ו-23.5% בפלסטיקה, שהופחתה ל-5% משום שהתובעת לא עברה ניתוח מומלץ. בית המשפט העריך את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 34.5%, בהתחשב בנכותו הרפואית ובהשפעת הצלקות הנראות לעין. בית המשפט בחן את הפסדי ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, נזק לא ממוני, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות, מוגבלות בניידות והתאמות דיור ורכב. הפסד ההשתכרות בעבר נקבע על 193,111 שקל, כולל תקופות של אי כושר מלא וחלקי. בגין הפסדי השתכרות עתידיים פסק בית המשפט פיצוי גלובלי בסך 500,000 ₪ ו-50,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה מינואר 2008 ועד גיל הפרישה של התובע. נזק לא ממוני הוסכם על הצדדים בסך 125,000 ₪, ובית המשפט פסק 340,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד מאחרים. הנתבע חויב לשלם 20,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד ו-60,000 ₪ עבור מוגבלות בניידות בעבר ובעתיד. בית המשפט דחה את תביעת התובעת להתאמות דיור ורכב. סך הנזקים חושב ב-1,288,111 ₪. נוכו קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים קודמים על ידי הנתבע, והתוצאה הייתה יתרה בסך 382,794 ₪, שהנתבע חויב לשלם לתובע, בצירוף שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט ושכר טרחת משפט. פסק הדין גם פירט את אופן הטיפול בתשלומי שכר דירה קודמים והעניק לתובע זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.