פש"ר 9764-02-12

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 96 לפקודה, העוסק בביטול מענקים שניתנו על ידי חייב לפני פשיטת רגל. על פי הסעיף, אם אדם מעניק נכס ופושט רגל תוך שנתיים ממועד ההענקה, ההענקה בטלה כנגד הנאמן; אם פשיטת הרגל התרחשה יותר משנתיים ופחות מעשר שנים לאחר ההענקה, על המעניק להוכיח כי המעניק הצליח לפרוע את חובותיו מבלי לכלול את הנכס שהוענק, וכי ההענקה לא פגעה בזכותו של המעניק בנכס. פסק הדין דן בפירוט בטענת המבקש כי יש להשיב את הנכס שניתן או את מלוא שוויו לקופת הכינוס הכללית, שכן ההענקה נעשתה בחוסר תום לב וללא תמורה יקרת ערך. השופט בוחן לעומק את השאלה האם המשיב רכש את הנכס בתום לב, האם הנכס נרכש בתמורה יקרת ערך, והאם החריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה חל על עובדות המקרה. השופט מקבל את טענת המבקש כי ההענקה לא נעשתה בתום לב וכי הנכס לא נרכש בתמורה יקרת ערך, ולפיכך קובע כי מדובר במקרה של הענקה פסולה לפי סעיף 96(א) לפקודה. עם זאת, השופט מפעיל את שיקול דעתו וקובע את הסכום בפועל שעל המשיב להחזיר לקופת הכינוס בפועל, שהוא ההפרש בין מחיר הנכס בפועל לבין שוויו הממוצע המוערך, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההענקה, וכן הוצאות המבקש.