מ"ת 23861-03-11

תקציר

המשיב מואשם כי דקר את בת דודתו, המתלוננת, במהלך ויכוח משפחתי. קיומן של ראיות לכאורה התומכות בכתב האישום אינו שנוי במחלוקת, והשופט מוצא ראיות ראייתיות מספיקות כדי להצביע על אשמתו של המשיב. הראיות כוללות עדויות של המתלונן, אחיו, אחותו ואביו, המצביעות כולן על המשיב כמבצע הפיגוע. השופט מדגיש את מסוכנותה של העבירה, המבוצעת בסכין, ואת הצורך למגר את "תת-תרבות הסכין". עם זאת, למרות הסכנה הנשקפת מהמשיב, השופט בוחן אפשרות לחלופת מעצר. בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של המשיב, אורח חיים נורמטיבי והיעדר דפוס התנהגות פלילי, השופט סבור כי ניתן למצוא אמצעי חלופי. החלופה המוצעת היא שחרור המשיב לפיקוחם של בן דודו עבד אלבאסל עאסלה ורעייתו חמדה עאסלה, בצירוף מפקחים נוספים, פיקוח אלקטרוני וביטחונות כספיים כתגבורת. השופט מדגיש כי יש לאזן בין הערכת הסיכון לבין הצורך לשקול חלופות מעצר, ומורה על קיום דיון המשך להשלמת הסדרי הפיקוח ולקביעת תנאי השחרור של המשיב. פרקליטות המדינה נדרשת להעביר את עמדתה לגבי החלופה עד למועד שנקבע. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומוכרז בהתאם.