ע"א 47956-11-11

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הודעת הערעור, את עיקרי הטיעונים ואת כל המסמכים הרלוונטיים, ולאחר ששמע את הצדדים, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הערעור. המערערים הגישו תביעה נגד כונסי הנכסים בשני סעיפים: הראשון, על הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה, והשני, על נזקים עקב רשלנות. התביעה לפיצוי המוסכם נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא לה עילה בחוזה. התביעה השנייה, בגין רשלנות, התקבלה, שכן בית המשפט מצא כי המשיבים לא רשמו את הדירה על שם המערערים כפי שנקבע בהסכם. עם זאת, נפסקו למערערים פיצויים מיוחדים בסך 10,000 ₪ בלבד בגין הוצאות האדריכל והמודד, והתביעה להוצאות עורכי דין נדחתה. בית המשפט דחה גם את תביעת הפיצויים הכלליים, וקבע כי נסיבותיו המורכבות של המקרה וידיעתם המוקדמת של המערערים על הסוגיות ברישום הדירה מצדיקות את סכום הפיצוי הנמוך יותר. בסופו של דבר, החליטה השופטת שלא להתערב בסכום הפיצוי שנפסק ודחתה את הערעור, תוך שהיא בחרה שלא לחייב את המערערים בהוצאות נוספות. הפיקדון ששילמו המערערים יוחזר, ופסק הדין יועבר לייצוג משפטי של הצדדים.