ת"א 38119-11-18

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת התובע כנגד הנתבע, וקובע כי גרסת התובע לאירועים שהובילו לתביעה, בדבר עסקת ניכיון חלק מהשיקים, מופרכת. גרסת הנאשם, הנתמכת על ידי עד נוסף, עזמי, מועדפת על ידי בית המשפט. לטענת הנתבע ועזמי, התובע לא היה מעורב בעסקת הניכיון, והשיקים המדוברים הוצאו לנתבע על ידי עזמי ולא על ידי התובע. החזקתו של התובע בשיקים נחשבת אפוא לבלתי תקינה, שכן הוא קיבל אותם מעאזמי לאחר חילולם, ומבלי לתת כל ערך בתמורה. בית המשפט קובע כי הנתבע לא קיבל כל תמורה בגין השיקים לא מעאזמי ולא מהתובע. מאחר שהתובע בחר למסור פרטים על העסקה הבסיסית הנטענת, הנתבע היה צריך רק להפריך עובדות אלה, והוא עשה זאת בהצלחה. לפיכך התביעה נדחית, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 16,000 ₪, בתוך 30 יום. אם לא ישולם בתוך פרק זמן זה, הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.