עש"א 37186-08-23

תקציר

המשיב הטיל על המערערת עיצום כספי בגין החזקת שישה שיקים בשווי כולל של 771,000 ₪ ללא ציון שם המוטב כנדרש בסעיף 4(א) לחוק צמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018. המערערת טענה כי השיקים התקבלו אך ורק לצורך הערכת כשירותם הכלכלית של מבקשי ההלוואה הפוטנציאליים ולא היוו עסקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הודאתה של המערערת בקבלת שיקים בגין עסקאות היוון פוטנציאליות, יחד עם היעדר ראיות התומכות בטענותיה, הובילו למסקנה סבירה כי סעיף 4(א) הופר. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר היעדר תקנות להפחתת סנקציות, הסנקציה הכפולה הן של המערערת והן של כותבי השיקים והפגמים הנטענים בהליך הביקורת. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי מטרת החוק היא למנוע הלבנת הון והעלמות מס, ולהפוך את התועלת הכלכלית המופקת מהשיקים ללא רלוונטית. מאחר שהחלטת המשיב נמצאה סבירה ועולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי, נדחה הערעור. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום.