עת"מ 21485-08-14

תקציר

העותר, קצין בטיחות במחוז תל אביב של משטרת ישראל, הגיש עתירה בטענה לקיפוח שכר מול קציני בטיחות אחרים בחיל. המשיב, משטרת ישראל, טען כי קבוצת השוויון הרלוונטית לצורך העתירה היא קציני הבטיחות המחוזיים, ולא כל קציני הבטיחות בחיל כפי שנטען בעותרת. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב ביחס להגדרת קבוצת השוויון הרלוונטית, וקבע כי העותר לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי כל קציני הבטיחות בחיל מהווים את קבוצת השוויון הרלוונטית. בית המשפט ציין כי קיימים הבדלים ארגוניים בין קציני הבטיחות המחוזיים לבין קציני הבטיחות ביחידות אחרות, וכי העותרת לא הוכיחה כי הבדלים אלה אינם רלוונטיים או שרירותיים. באשר לטענת ההפליה בתוך קבוצת קציני הבטיחות המחוזיים, מצא בית המשפט כי העותר לא ביסס את טענתו. בית המשפט הדגיש כי הביקורת השיפוטית על החלטות כוח האדם והארגון של משטרת ישראל הייתה זהירה, וכי העותרת לא סיפקה תשתית מספקת להתערבות במקרה זה. לפיכך נדחתה העתירה לגופה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.