תמ"ש 45596-06-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה להצהרת אבהות ובבקשה להכרה בבדיקה גנטית גרמנית ובפסיקה הקובעת את אבהותו של הנתבע על קטין, שהוא אזרח גרמני. היועץ המשפטי לממשלה סירב להכיר במסמכים הגרמניים וביקש לבצע בדיקה גנטית בישראל בשל הוראות חוק מידע גנטי. התובעת טענה כי יש להכיר במבחן ובפסק הדין משום שהם נערכו וניתנו לפני כניסת החוק לתוקף ומשום שגרמניה הייתה מקום מגוריהם של התובע והקטין. בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי חוק מידע גנטי חל על חוות דעת שניתנו טרם כניסתו לתוקף. לפיכך, תוצאות הבדיקה הגנטית הגרמנית לא היו קבילות כראיה. יתר על כן, בית משפט גרמני לא קבע את אבהותו של הנתבע על הקטין ורישום האבהות בגרמניה לא הושלם. בית המשפט דן באפשרות לבצע בדיקה גנטית בחו"ל או לבחון את "איכות" הבדיקה הגרמנית, אך קבע כי החוק מונע אפשרויות כאלה. בית המשפט הציע לקבוע אבהות באמצעות הצגת ראיות אחרות ולא רק באמצעות בדיקה גנטית, והורה לצדדים להגיש תצהירים בדבר הורות הקטין. נגד הנאשם הוצא צו הבאה והוא הותנה בהפקדת ערבות והפקדת דרכונו.