ת"א 31387-12-10

תקציר

התובעת, מ.א.ד, קטינה, והוריה הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא המטפל, ד"ר אסכאפי חלבי, וקופת חולים כללית המטפלת בה, בדרישה לפיצויים בגין המומים המולדים של מ.א.ד. הנתבעים הכחישו את אחריותם וטענו כי התובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין רשלנותם הנטענת לבין הנזק שנגרם. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. התובעים טענו כי הנתבעים כשלו בטיפול טרום לידתי הולם, וכתוצאה מכך נולדו בטרם עת מ.א.ד עם נכויות קשות. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנתבעות הפרו את חובת הזהירות שלהן בכך שביצעו מעקב טרום לידתי להריון בסיכון גבוה באמצעות רופא כללי חסר הכשרה מיוחדת. למרות הפרה זו, בית המשפט מצא כי התובעות לא הצליחו לבסס קשר סיבתי בין המעקב הלקוי לבין הלידה המוקדמת. חוות הדעת שהגישו התובעים היו תיאורטיות ולא הצליחו לספק קשר סיבתי בין הלידה המוקדמת לבין הנזק שנגרם. זאת ועוד, מומחי הנתבעים העידו באופן משכנע כי סיבוכי הפגות לא גרמו לנכותה של מ.א.ד. בהתחשב בגילה, משקלה ובריאותה הטובה בעת לידתה. בית המשפט בחן גם גורמים אפשריים אחרים למוגבלות של M.A.D, כולל זיהום ויראלי חמור ובעיות גנטיות או מטבוליות מולדות. נמצא כי הזיהום הנגיפי, בשילוב עם הרקע הגנטי שלה, היה הגורם האפשרי לנכותה. בנוסף, מומים בלב ובכליות שהתגלו ב- M.A.D. יכולים להצביע על תסמונת גנטית או מטבולית שאינה קשורה לפגות. התובעים גם תבעו פיצויים בעילה של "הולדה שלא כדין", וטענו כי לו היו יודעים על הפגמים הפוטנציאליים של מ.א.ד, הם היו בוחרים בהפלה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, שכן היא לא נטענה די הצורך ונעדרה חוות דעת רפואיות תומכות. לסיכום, קבע בית המשפט כי יש לדחות את תביעת התובעים, שכן הם לא הוכיחו קשר סיבתי בין הפרת חובתם של הנתבעים לבין נזקיה של מ.א.ד. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.