תא"ח 32770-02-17

תקציר

הנתבע חויב לפנות את הנכס ולהחזירו לתובע לאחר שלא שילם דמי שכירות במשך ארבעה חודשים, דבר העולה כדי הפרת הסכם השכירות. הנתבע ניסה לטעון לקיזוז כנגד תביעת הפינוי, בטענה למצג שווא ופגמים בנכס המושכר, אך לא סיפק ראיות התומכות בטענות אלה. בית המשפט מצא כי חובות השוכר והמשכיר על פי הסכם השכירות הן עצמאיות – חובת השוכר לשלם דמי שכירות אינה מותנית בהתחייבות המשכיר לשמור על הנכס. יתר על כן, הנתבעת לא הביאה ראיות לליקויים הנטענים או להשפעתם על ערך הנכס, ואף לא נתנה למשכיר הזדמנות להתייחס לסוגיות בטרם הלנת דמי השכירות. עוד ציין בית המשפט כי הנתבעת המשיכה להפעיל עסק מזון בנכס, ובכך ערערה את טענתה כי אי התשלום נבע מנזקים שנגרמו עקב הפרתו של המשכיר. לאחר שטענות הנתבע נדחו, פסק הדין נוטה לטובת התובע, וכתוצאה מכך ניתן צו הפינוי, יחד עם פיצוי בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.