עב"ל 228/97

תקציר

המערערת, עובדת עצמאית, נפצעה בכתפה השמאלית במאי 1995 ותבעה פיצויי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי (המכון) חצי שנה לאחר מכן, בחודש דצמבר. מאחר שטופס התביעה שלה הוגש מעבר למועד הקבוע בחוק של 90 יום, הוא נדחה על ידי המכון. המערערת טענה לאי ידיעת החוק כסיבה לדחיית התביעה, אך לא הצליחה בערעורה לבית הדין האזורי. בית המשפט קבע כי אי ידיעת החוק אינה תירוץ תקף ואישר את החלטת המכון. ערעורה של המערערת לבית הדין הארצי לעבודה נדחה אף הוא, כאשר השופטים הסכימו כי החוק אינו מכיר באי ידיעת המועד האחרון בן 90 הימים כסיבה מוצדקת להארכת המועד. עוד ציין בית המשפט כי על המוסד ליידע את המבוטחים בדבר הוראות ענף ביטוח ספציפי זה, ובפרט על המועד הקצר לתביעות. השופטים רבינוביץ ופליטמן, יחד עם נציגי העובדים והמעסיקים גולדברג וסטויצקי, הסכימו עם פסק הדין. פסק הדין נשלח לשני הצדדים בדואר.