עת"מ 320/07

תקציר

העתירה מערערת על החלטת המשיבה לאסור על העותרת לבצע נסיעות פנימיות בתוך העיר פתח תקווה, במסגרת הרישיון שניתן לה להפעיל את קו 66. הרישיון ניתן בעקבות רפורמה בענף מוניות השירות, שיצרה הוראות חדשות להגשת בקשות להפעלת קווי שירות מוניות. העותרת טוענת כי ההחלטה הייתה בלתי חוקית, שכן היא חרגה מתנאי הרישיון שניתן לה טרם הרפורמה, ופגעה קשות בפרנסתה. עוד טוענת העותרת כי ההחלטה נבעה משיקולים זרים הקשורים לקשרים של בעלי חברות מוניות אחרות עם משרד התחבורה. המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי, וכן משום שישנם צדדים נדרשים נוספים שלא נכללו בעתירה. לגופו של עניין, המשיב מנמק את החלטתו במדיניות של הפרדת שירותי מוניות עירוניות ובינעירוניות, על מנת לשמור על רמת שני השירותים. השופט פוסק לטובת העותר. השופט טוען, כי אמנם היתה למשיב סמכות לשנות את תנאי רישיונו של העותר, אך עליו להפעיל שיקול דעת זה בהתאם למשפט המינהלי, מה גם ששינוי זה דומה למעשה לאי חידוש רישיון. השופט מוצא כי החלטת המשיב לא התקבלה על בסיס מכלול השיקולים הרלוונטיים ומורה למשיב לשקול מחדש את עמדתו. כן נדרש המשיב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העותר ואת שכר טרחת עורך דינו.