בש"פ 7829/16
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר קשור למקרה הקשור לסמים, בו עתר הנאשם לשחרור ממעצר, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. המסגרת הנורמטיבית המסדירה מקרים כאלה, כפי שהיא מתווה בחוק המעצרים, קובעת כי מעצר עד תום ההליכים מוצדק אם קיימות ראיות לכאורה ועילות למעצר, ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים שאינם מעצר. בית המשפט יבחן תחילה אם קיימת חלופת מעצר סבירה שיש בה כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת מהנאשם ולמנוע את הסיכון לשיבוש הליכי משפט. אם תימצא חלופה כזו, בית המשפט יבחן את ההצעות הספציפיות לשחרור שהועלו על ידי הנאשם. במקרה דנן, בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל את המלצות שירות המבחן, כמו גם גורמים רלוונטיים נוספים כגון כמות הסמים שנתפסו, חלקו של הנאשם במזימה הפלילית, עברו הפלילי והמשאבים והתחכום הכרוכים בעבירה, קבע כי אין הצדקה לשחרר את הנאשם. בית המשפט מצא כי הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהנאשם עולה על התועלת שבחלופות המוצעות. לפיכך, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את הנאשם נדחה, שכן השופט מסכים עם החלטתו היסודית והמנומקת היטב של בית המשפט המחוזי.
בש"פ 7829/16 ציון דעדוש נ' מדינת ישראל, עליון (31.10.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.