ב"ל 66367-11-19

תקציר

התובעת, בעלת חנות תבלינים, תבעה מהמוסד לביטוח לאומי גמלת דמי שמירת הריון עבור התקופה שמתחילת הריונה ועד למועד הלידה בפועל. התנאי ההכרחי לקבלת גמלת דמי שמירת הריון הוא היעדרות בפועל מהעבודה עקב שמירת ההיריון. הנתבעת טענה כי התובעת לא נעדרה מעבודתה בתקופה הנדונה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא סתירות רבות בגרסאות התובעת לגבי מועדי הפסקת עבודתה. בטופס התביעה הראשוני שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי צוין מועד הפיטורים כ-14.8.2018, אשר שונה מאוחר יותר ל-4.3.2018. בית המשפט מצא כי מועד הפיטורים הראשון שקבע התובע אמין יותר. גם האישור הרפואי התומך בתביעה לא תוארך והעלה ספקות לגבי תקפותו, מה גם שהוא הוגש רטרואקטיבית לאחר הלידה. בנוסף, בעדויות התובעת ועדיה נמצאו סתירות בנוגע למועדי היעדרותה ולפעילות חנות התבלינים בתקופה שבמחלוקת. בית המשפט ציין כי החנות נותרה פתוחה ופעילה בתקופה זו, דבר שסתר את טענת התובעת להיעדרות. התובעת לא סיפקה ראיות משכנעות, כגון עדות של יועץ המס שלה או אישור רשמי המאמת את נתוני המיקום שלה, כדי לתמוך בטענתה. ככלל, בית הדין לא שוכנע כי התובעת נעדרה מעבודתה בתקופה שבמחלוקת ולכן דחה את תביעתה לגמלה לדמי שמירת הריון. התובע חויב לשלם את הוצאות הנתבע, תוך הכרה בכך כתביעת ביטוח לאומי. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.