הפ"ב 67127-07-19

תקציר

המשיב עתר לדחות את בקשת המבקש במלואה. לחילופין, ביקשה המשיבה לבטל את פסק הבוררות. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה משום שאין בה תצהיר. בנוסף, טען המשיב כי המבקש התרשל בביצוע עבודות הבנייה וגרם לעיכובים. כתוצאה מכך, נאלצה המשיבה להשתלט על הפרויקטים ולשאת בהוצאות נוספות. עוד טען המשיב כי מנהלו של המבקש שלח איומים למנהל המשיב, מה שהביא את שני הצדדים להסכים למנות את שיח' מישור לתווך ביניהם. המשיב הדגיש כי הצדדים לא חתמו על הסכם בוררות, ולכן החלטתו של שיח' מישור אינה יכולה להיחשב כפסק בוררות. במקום זאת, מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר הליך גישור. המשיב הוסיף וטען, כי גם אם מדובר בפסק בוררות, יש לבטלו משום שלא התנהל בהגינות, שכן לא ניתנה למשיב הזדמנות נאותה להציג ראיות או להגיב לטענות המבקש. זאת ועוד, המשיב התנגד לזהות הבורר שהציע המבקש וביקש למנות בורר אחר, המהנדס זחאלקה. המשיב טען כי המבקש היה מודע ליחסיו של מר זחאלקה עם המשיב והסכים למינויו. המבקש, לעומת זאת, טען כי מר זחאלקה מצוי בניגוד עניינים בשל יחסי העבודה שלו עם המשיבה ואין למנותו. בית המשפט הסכים עם המשיב כי מינויו של מר זחאלקה אינו ראוי במקרה זה, בשל הסיכון למשוא פנים וניגוד עניינים. בית המשפט קבע כי החלטתו של שיח' מישור אינה יכולה להיחשב כפסק בוררות, שכן היא אינה מבוססת על הסכם בוררות תקף ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי. גם אם היה מדובר בפסק בוררות, מצא בית המשפט טעמים לבטלו, שכן הוא לא התנהל בהגינות, ושיח' מישור לא הכריע בכל העניינים שהובאו להכרעתו. לפיכך, הבקשה לאישור פסק הבוררות, כמו גם הבקשה לתיקונו, נדחתה. הצדדים הופנו לבוררות בהתאם לסעיפי הבוררות בהסכמים עליהם חתמו, ובית המשפט הציע למנות את מר שלמה כהן כבורר. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 7,500 ₪.