ת"א 16224-06-11

תקציר

התובע, שהיה ברשותו אופניים שנפגעו לכאורה ממשאית העפר של הנתבעים, הגיש תביעה נגד הנתבעים. הנתבעים טענו כי אופניו של התובע הם שפגעו במשאיתם ושלחו הודעת צד ג' למבטחת שלהם, הראל חברה לביטוח בע"מ, בטענה כי מדובר בתאונה מבוימת או בקנוניה. גם המבטחת, הראל, הפכה לנתבעת בתיק, אך פוטרה מאוחר יותר. פסק הדין של השופט דחה את תביעת התובע נגד הנתבעים והורה לתובע לשלם 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין, 5,000 שקל הוצאות להראל, ו-5,000 שקל שכר טרחת עורך דין לנתבעים. השופטת קבעה כי למרות שהנתבעים לא חלקו על התאונה בכתב ההגנה שלהם, עדיין מוטל על התובע נטל ההוכחה להוכיח כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות הנתבעים. השופטת טענה כי לצד שלישי, במקרה זה, הראל, יש זכות להתגונן מפני הטענה העיקרית ולהציג ראיות להפרכת טענות התובע, גם אם הנתבעים עצמם אינם חולקים עליהן. לפיכך, הימנעותו של התובע מלהביא ראיות מספיקות להוכחת התאונה שאירעה בין אופניו לבין משאית הנתבעים הביאה לדחיית תביעתו. בנוסף, הצביעה השופטת על סתירות בגרסאות התובע והנתבעים לאירועים, ששחקו את אמינות עדויותיהם. התובע טען כי נגרמו לו 70,000 ₪ בתיקונים לאופניו, אך עדויות ומסמכים קודמים שהוצגו בבית המשפט סתרו טענה זו. הנאשמים הציגו גם גרסאות סותרות לאירוע. עוד ציינה השופטת כי התובע לא הביא עד שיכול היה לתמוך בגרסתו לאירועים, ובכך החליש עוד יותר את טענותיו. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הנזק לאופניו נגרם כתוצאה מתאונה בה היה מעורב מוביל העפר של הנתבעים. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם הוצאות והוצאות משפט הן להראל והן לנתבעים.