ע"א 594/66

תקציר

פסק הדין בתיק זה עוסק בעובד בנק לשעבר, המערער, אשר הגיש "תביעת נזיקין" נגד מעסיקו לשעבר, הבנק המשיב, בגין הוצאת דיבתו לכאורה לאחר שסירב להשתתף בעסקאות בלתי חוקיות. המערער טען כי כתוצאה ממסע ההכפשה חלה הידרדרות במצבו הגופני והנפשי. הבנק המשיב דחה את התביעה על הסף, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והורה למערערת לערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי בתביעת לשון הרע לא פורטו מילות לשון הרע בהן השתמש הבנק, כנדרש בחוק. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענת המערערת לחובת יתר בדין לפי סעיף 55א לפקודת הנזיקין האזרחיים היא למעשה הפרת חוזה. זאת ועוד, טענת התקיפה של המערער נדחתה משום שהודה כי לא הופעל נגדו כל כוח, למרות תצהירו הראשוני בו טען לנזק נפשי. עם הודאות אלה, בית המשפט לא ראה תועלת בתיקון התיק ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה. המערער חויב לכסות את הוצאות הבנק המשיב בסך 750 ל"י. השופט מני, יחד עם השופטים אוסמן ו-ויטקון, נתן את ההחלטה פה אחד.