רע"א 55849-02-21

תקציר

המשיבה, שהגישה תביעה לבית משפט השלום נגד המבקשים, הגישה בקשה לתקן את כתב תביעתה ולהעביר את התיק לבית המשפט המחוזי, בטענה כי נזקיה חורגים מסמכותו של בית משפט השלום. המבקשים התנגדו לבקשה בטענה שמדובר בניצול ציני של ההליך המשפטי, שהוגש בשלב מאוחר מאוד, לאחר ששמיעת הראיות הסתיימה ונותרו רק סיכומי המבקשים בשאלת החבות. עוד נטען, כי המשיבה לא הוכיחה כי נזקיה חרגו מסמכותו של בית משפט השלום וכי אין תקדים משפטי להעברה כזו. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיב, והביא את המבקשים לפנות לבית המשפט לערעורים בבקשה למתן רשות ערעור. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הבקשה ולא מצאה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא. בית המשפט הסכים כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, אך ציין כי הדבר נובע משינוי בחוות דעת המומחה בנוגע למוגבלותו הנפשית של המשיב. בית המשפט קיבל גם את הסברה של המשיבה לעיתוי בקשתה ולא מצא כל חוסר תום לב מצדה. זאת ועוד, היא הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא כי המבקשות לא חלקו באופן מהותי על טענת המשיבה כי נזקיה חרגו מסמכותו של בית משפט השלום. בהתחשב במכלול הנסיבות, אישר ערכאת הערעור את החלטת בית משפט קמא, והדגיש כי במקרים של ספק, יש להיעתר לבקשות אלה. המבקשים חויבו לכסות את הוצאות המשיב, והתיק הועבר לשופט קלמן ברום לקבלת הנחיות נוספות.